<h1>ספר האסופות סימן ל'</h1>
<h2>דף נא.</h2>
נפלה מן הגג, אמר רב הונא בהמה למעלה ובא ומצא למטה, אין חוששין משום רסוק איברים, רסוק פי' לשון פירוק ודיכדוך, ולשון [ויקרא ב'] פתות אותה פתים מתרגמ' רסק יתה רסיקין, ובלשון משנה [תרומות פ"ו מ"ב] תפוח שרסקו. בהמה שנפלה מן הגג ואין אנו יודעין אם הרוח דחפתה, או אם נשתלשלה וירדה, או אם נתגלגלה ונפלה, או שנפלה באגם, ואותה אגם עמוק עשרה טפחים או הגג שנפלה משם גבוה עשרה טפחים, אסורה משום רסוק איברים, ואין שוחטין אותה בו ביום, ואם שהתה מעת לעת כגון משעה שנפלה היום, עד אותה שעה של יום המחרת, ושחט כשרה, וצריכה בדיקה באברין, אבל אם עומדת הבהמה על הגג וראתה שעורים או תבן או מספוא, ונטתה וקפצה מן הגג לארץ, ודאי אמדה עצמה שיכולה לרדת, ולא נתפרקו אבריה, ושוחטין אותה מיד וכשרה, כי הא דרבינא הוה ליה גדי, דחזא חושלא, פי' שעורין קליפין כנגד החור של עלייה, שהוא באמצע העלייה, ונפל הגדי מן החור בתוך הבית בשביל השעורין שראה, והביאוהו לפני ר' אשי אמרו לו זה שאמר רב הונא, הניח בהמה למעלה, ובא ומצאה למטה, אין חוששין משום רסוק אברים, טעמא דרב הונא משום דמסרכא, כגון שעומדת על הכותל וקפצה למטה ומסרכא לצד הכותל, אבל זה לא נסרכא אלא נפל מן החור שבאמצע העלייה, או דלמא טעמא דרב הונא משום דאמדה נפשה, והאי נמי אמד נפשא, א"ל רב אשי טעמו של רב הונא משום דאמדה נפשה, וגם זה הגדי כשר לשחוט מיד הואיל והלך, אבל בדיקה צריך כנגד בני מעיים.
